לפני כשנתיים בין קבוצת חבריי התפתחה שיחה על בחירת מקצוע. כל אחד התיחס למקצועו, היו כאלה שהתלבטו אם ישארו באותו עיסוק עוד שנים מעטות, ולא מתוך מניעים כלכליים. אני חשבתי לעצמי איך אפשר לחשוב על משהו אחר חוץ מחינוך?! אני מבינה מדוע לא נמאס לי, בעיסוקינו אין עצירה. גם אם נדמה לי שלעתים אני דורכת במקום והתלמידים תקועים, זאת תחושה זמנית, שעוברת מיד כאשר רעיון חדש מסייע לי להבין כיצד לפעול. הסוד של רצוני להמשיך הוא בהתחדשות מתמדת, בזרימת מידע, באתגרים שלא נותנים מנוח, באחווה בין מורים לתלמידים ולהיפך. במילים אחרות אין לי רגע דל.
כל זה עלה בתודעתי, כאשר צפיתי בסרטון שבו מראיינים את יעקב הכט. יעקב הכט (נולד ב-1958) הוא מחנך ויזם ישראלי, מייסד זרם החינוך הדמוקרטי ופעיל בולט בתחום זה בעולם. כיום עומד בראש ארגון ערי חינוך.
הסרטון הזה די טלטל אותי. יעקב הכט מדבר על כתת רשת. כתה שבה, ראשית, מזהים את נקודות החוזק של כל התלמידים ושנית, יוצרים ערבות הדדית להצלחה של כל חברי הכתה. במקום תחרותיות נצחית שמורידה שאולה רבים וטובים, מקימים קבוצת למידה תומכת שבה כל תלמיד יכול לתרום מעצמו, לפתח עוד יותר את החוזקות ולחזק את התחומים הפחות מוצלחים. הכט מדמה את האנרגיות בכתה כזאת לאנרגיות של קבוצת כדורגל, אין פלא.
כל אדם רוצה להרגיש שייך ויעיל. כיום יושבים בכתה רגילה תלמידים עם הרגשה של אפסיות. ציוניהם מתחת לממוצע או גרוע מזה. התלמידים החזקים באותו תחום לרוב "יורדים" על החלשים או במקרה הטוב לא מתייחסים אליהם. למה ניתן לצפות מתלמיד /ה שהרגשתו/ה "אני לא שווה כלום"? המצב הזה נמשך שנים. ברור לי שזה לא המצב שאליו אנחנו, אנשי החינוך, מיחלים.
לאחר שצפיתי והאזנתי להכט, התחדד לי עוד יותר שתרבות האינדיבידואליזם, שהתפתחה בעידן הפוסט-מודרני, היא תרבות שמובילה לאסון חברתי. אם כבר לדבר על תפקיד בית הספר כיום, בעיניי משמעותו להוביל להחייאה ולהחזרה של תרבות הקולקטיב, אחוות הקבוצה. אם נשכיל לראות את קשת החוזקות שקיימת בקבוצה וליצור חיבורים מועילים, נצליח לטפח אדם שיוכל לפרוח בעידן של "גל הידע". הכט מדגיש שיכולת למצוא את הייחודיות שבך ולדעת לממש אותה על-ידי קשר עם האחרים, זאת המטרה האמיתית שמערכת החינוך צריכה לשאוף להשיג.
לא, מורה אמיתי לא ירגיש שנמאס לו, כי הוא נטען מאנרגיה של הקבוצה, קבוצת עמיתים, קבוצת תלמידים, ונותן בחזרה כדי להטעין אחרים...
ומה איתכם? מוכנים לנסות?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה