השנה, במסגרת הלימודים שלי לתואר שני, בסמסטר הראשון בקורס
"תקשוב ולמידה" עם גב' נעמי פורת
וד''ר גילה קורץ ויותר מאוחר בקורס "עקרונות
בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" עם ד''ר אתי כוכבי נחשפתי לראשונה למושג חדש , מסקרן
ומעניין – "כתה הפוכה". מדובר בשיטת לימוד חדשנית, שבה תלמידים מקבלים
משימות צפייה לבית. במהלך הצפייה תלמידים לומדים את הנושא/חומר לימוד ועשויים להגיע
לכתה מוכנים יותר לדיון ותרגול.
הרעיון נשמע נהדר, מותאם לרוח התקופה ומשלב כלים שתלמידים אוהבים ומעדיפים. מהנסיונות הלא רבים שנעשו בארץ ניתן לראות, כי קיימות עמימות והסתייגויות
בקרב אנשי חינוך. ישנו חשש די גדול כי "כתה הפוכה" אינה מתאימה לתלמידי
ישראל. כן, קיימים מכשולים שעלולים לפגוע בלמידה בעת שימוש בשיטת "כתה
הפוכה". ראשית, כל התלמידים צריכים תשתית טכנולוגית מתאימה בביתם ושליטה
בכלים הנדרשים. שנית, יש צורך ליצור מוטיבציה גבוהה להתייחסות רצינית לביצוע צפייה
עצמאית. יחד עם זאת, ישנם יתרונות בולטים: יצירת עניין, המחשת נושא, זמינות ולמידה
שיתופית.
לדעתי, אביב צמח במאמרו "כתה הפוכה - ממצאי למידה משותפת"
מציג תובנות חשובות ונכונות. בעיניי, התובנה המשמעותית ביותר היא שיש צורך בהתאמה
תרבותית של "הכתה ההפוכה" לישראל.
למי שמעוניין לדעת יותר על התנסות בפועל של אביב צמח, ניתן לקרוא בבלוג שלו.
אין ספק שיש שוני מהותי בהכנסת שיטה של ה"כתה הפוכה" בשכבות
גיל שונות. תלמידי בית ספר יסודי שנמצאים בשלב רכישת קריאה וכתיבה יתקשו עדיין
בחיפוש עצמי ברשת, ולעתים קרובות לא יהיה להם קל להתמצא בחומר המוצג. לעומת זאת
תלמידי חטיבות ביניים ותיכונים עשויים להפיק תועלת רבה משיעורים אלה, בתנאי שהם
מבינים את החשיבות של דיון ותרגול ויקחו אחריות על צפייה עצמאית לפני השיעור.
אישית, אני לא בטוחה ש"הפיכה" תוביל לתוצאות חיוביות בקרב ילדים צעירים.
הגזמות וקיצוניות אף פעם לא הצליחו להשיג תוצאה מיטבית. לא פעם שלחתי את תלמידי
הביתה עם בקשה להתייחס למצגת או ספר או סרטון והדבר , לצערי, לא הצליח. יחד עם
זאת, אני חושבת של"כיתה הפוכה"
בהחלט יש מקום בהוראה. חשוב שזה יהיה במינון המתאים וכאשר נעשו פעולות
הכנה, הסבר והתאמה לאוכלוסיות תלמידים שונות.
אני אמשיך לנסות...
למי שמעוניין להרחיב עוד את ידיעותיו בנושא מצורפים קישורים נוספים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה