במאמץ עילאי אני חוזרת לכתוב... בחודש יולי בני יונתן התגייס לצה"ל... כל מחשבה שביקרה את מוחי בחודש האחרון התקשרה לנושא הזה... לאן יתגייס? איך ירגיש? איך אוכל להפרד ממנו? (האמת, היה מאוד קשה) האם יתחבר עם אחרים בקלות? מי יהיה המפקד?.. ועוד אלף ואחת שאלות.
כשנפרדתי ממנו בבאקום שוב התנפלו עלי המחשבות: איך הוא ישן באוהל מחוץ לבית? שלא יעקצו אותו, שלא תתקוף אותו אלרגיה או משהו אכזרי יותר...
והנה אחרי קצת יותר משלושה שבועות אני לאט-לאט מתחילה להסתגל...
היום בדקתי את רשימת הרעיונות שהייתה לי בראש, בחנתי היטב את הנושאים שרציתי לעלות והחלטתי להתייחס לאחד הנושאים שלמדנו במסגרת הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" של ד''ר אתי כוכבי, בלוח אינטראקטיבי ואולי, כי גם לו יש קשר לצבא:)
בעולם הגדול הלוח נקרא IWB, אך השם "לוח חכם" הפך לנפוץ, מכיוון שהחברה הראשונה שייצרה את הלוח נקראה smartboard. השימוש בלוח זה התחיל בעולם העסקי כמענה לצורך מסויים שעלה בישיבות: הרעיונות שהעלו הוצגו בו-זמנית לכולם ונשמרו לצורך עבודה נוספת. בהמשך הלוח נכנס לצבא, בעיקר במלחמת המפרץ הראשונה.
בהמשך התברר כי לוח אינטראקטיבי הוא כלי נפלא לכיתת לימוד, אך הוא דורש התאמות כשהוא עובר לחינוך. בכיתת לימוד אנו כותבים המון. הצורך בכתיבה לא מאפיין את כל המכשירים. הוחלט לתת למורה כלי העונה לצורך זה. הרעיון הבסיסי והאפשרות הבסיסית של כל לוח אינטראקטיבי - החיבור בין המחשב לבין הלוח. כל מה שייעשה על הלוח יימצא על המחשב ויישמר עליו. מצד שני, כל מה שבמחשב בעל יכולת ייבוא אל הלוח: העתקת טקסטים, שמירת לוחות ועבודה עליהם בתוכנה. יש אפשרות של שימוש ב"קלמר" בשילוב כל דבר אחר שנמצא במחשב... כאשר מורה מנצל אפשרויות אלה בתבונה יש ערך מוסף לשיעור.
מה קורה בפועל?
מורים צריכים קודם כל לחשוב מה הם רוצים שיהיה בעבודה עם הלוח, שנית מה הם ירצו בתוכו, אילו כלים בלוח יתנו מענה לצורך שאותר. לאחר מכן מגיע השלב של הכנת שיעור שיכול לקחת זמן רב. מרבית המורים שעברו הכשרה והכירו את אופן העבודה עם הלוח, זנחו אותה לטובת הפאורפוינט. ההבדל העיקרי בין פאורפוינט ללוח אינטראקטיבי הוא שהלוח הוא דינאמי יותר, אך שניהם מנוצלים לרוב במהלך הוראה פרונטאלית. נשאלת השאלה מהו ערך המוסף של הלוח האינטראקטיבי, האם השקעה במשאבים להכשיר את ציבור המורים להשתמש בכלי זה כדאיים? הביקורת טוענת כי:
למידה פרונטאלית היא פדגוגיה אנכרוניסטית ובעלת חסרונות רבים ועל כן אין זה נכון שתהיה חלק מההוראה העדכנית.
לוח אינטראקטיבי דומה מאוד ללוח רגיל, אך משוכלל יותר ותו-לא ומכאן זו טכנולוגיה אקסלוסיבית ומיותרת בכיתה.
המצדדים בלוח אינטראקטיבי טוענים כי:
יש דרכים שונות ומגוונות ליצור יעילות כאשר מלמדים באופן פרונטאלי. הלוח הוא גורם מארגן של השיעור ומאפשר להציג קישורים, סרטונים, פעילויות הילדים...
הוראה פרונטלית ממזגת: אינטראקטיביות רב ממדית- גם במליאה לא חייבם רק פרונטלית והוראה אישית שיתופית.
לסיכום, התרומה העיקרית של הלו"א: ניהול השיעור (סדר וארגון, חסכון בזמן שיעור), שיתוף תלמידים ועידוד אינטראקציה, תיעוד, המחשה וגיוון דרכי הוראה, זמינות של ידע ומקורות. מנהל השיעור הוא עדיין המורה והוא עדיין הגורם האחראי שצריך לדעת לארגן את השלבים, לבחור את הכלים...
נושא של ניצול משאבים יעיל בחינוך רלוונטי היום יותר מתמיד, לכן חשוב לי לעלות את הנושא, כי מחקרים הראו שלוח אינטראקטיבי מהווה משאב אידיאלי לתמיכה בהוראה בכיתה- מחדד מיקוד וריכוז של התלמידים בשיעור, פורטל- לשימוש בתמונות, אנימציות וקול המסייעים לתלמידים עם קשיי קיראת טקסטים, משפר את מעורבות התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים ולעיתים את התנהגותם, מעורר מוטיבציה אצל תלמידים צעירים כמאפשר להדגים את יכולותיהם ומיומנויותיהם ומאפשר למורים להעריך את הלמידה. שימוש בלוח האינטראקטיבי הופך להיות חלק אינטגרלי של הפדגוגיה ודרכי תקשורת עם תלמידים. יחד עם זאת המורים ב"אופק חדש" עמוסים יותר ואינם מוכנים לסחוב עבודה נוספת, כגון תכנון שיעורים אינטראקטיביים הביתה. במצב הזה לוח חכם אינו מביא תועלת רבה והופך ל"קישוט" בכתה. ייתכן, כי יצירת מאגרים משותפים לבתי ספר יכולה לסייע להפיכת לוח אינטראקטיבי למה שהוא אמור להיות – רלוונטי ומביא תועלת.
כשנפרדתי ממנו בבאקום שוב התנפלו עלי המחשבות: איך הוא ישן באוהל מחוץ לבית? שלא יעקצו אותו, שלא תתקוף אותו אלרגיה או משהו אכזרי יותר...
והנה אחרי קצת יותר משלושה שבועות אני לאט-לאט מתחילה להסתגל...
היום בדקתי את רשימת הרעיונות שהייתה לי בראש, בחנתי היטב את הנושאים שרציתי לעלות והחלטתי להתייחס לאחד הנושאים שלמדנו במסגרת הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" של ד''ר אתי כוכבי, בלוח אינטראקטיבי ואולי, כי גם לו יש קשר לצבא:)
בעולם הגדול הלוח נקרא IWB, אך השם "לוח חכם" הפך לנפוץ, מכיוון שהחברה הראשונה שייצרה את הלוח נקראה smartboard. השימוש בלוח זה התחיל בעולם העסקי כמענה לצורך מסויים שעלה בישיבות: הרעיונות שהעלו הוצגו בו-זמנית לכולם ונשמרו לצורך עבודה נוספת. בהמשך הלוח נכנס לצבא, בעיקר במלחמת המפרץ הראשונה.
בהמשך התברר כי לוח אינטראקטיבי הוא כלי נפלא לכיתת לימוד, אך הוא דורש התאמות כשהוא עובר לחינוך. בכיתת לימוד אנו כותבים המון. הצורך בכתיבה לא מאפיין את כל המכשירים. הוחלט לתת למורה כלי העונה לצורך זה. הרעיון הבסיסי והאפשרות הבסיסית של כל לוח אינטראקטיבי - החיבור בין המחשב לבין הלוח. כל מה שייעשה על הלוח יימצא על המחשב ויישמר עליו. מצד שני, כל מה שבמחשב בעל יכולת ייבוא אל הלוח: העתקת טקסטים, שמירת לוחות ועבודה עליהם בתוכנה. יש אפשרות של שימוש ב"קלמר" בשילוב כל דבר אחר שנמצא במחשב... כאשר מורה מנצל אפשרויות אלה בתבונה יש ערך מוסף לשיעור.
מה קורה בפועל?
מורים צריכים קודם כל לחשוב מה הם רוצים שיהיה בעבודה עם הלוח, שנית מה הם ירצו בתוכו, אילו כלים בלוח יתנו מענה לצורך שאותר. לאחר מכן מגיע השלב של הכנת שיעור שיכול לקחת זמן רב. מרבית המורים שעברו הכשרה והכירו את אופן העבודה עם הלוח, זנחו אותה לטובת הפאורפוינט. ההבדל העיקרי בין פאורפוינט ללוח אינטראקטיבי הוא שהלוח הוא דינאמי יותר, אך שניהם מנוצלים לרוב במהלך הוראה פרונטאלית. נשאלת השאלה מהו ערך המוסף של הלוח האינטראקטיבי, האם השקעה במשאבים להכשיר את ציבור המורים להשתמש בכלי זה כדאיים? הביקורת טוענת כי:
למידה פרונטאלית היא פדגוגיה אנכרוניסטית ובעלת חסרונות רבים ועל כן אין זה נכון שתהיה חלק מההוראה העדכנית.
לוח אינטראקטיבי דומה מאוד ללוח רגיל, אך משוכלל יותר ותו-לא ומכאן זו טכנולוגיה אקסלוסיבית ומיותרת בכיתה.
המצדדים בלוח אינטראקטיבי טוענים כי:
יש דרכים שונות ומגוונות ליצור יעילות כאשר מלמדים באופן פרונטאלי. הלוח הוא גורם מארגן של השיעור ומאפשר להציג קישורים, סרטונים, פעילויות הילדים...
הוראה פרונטלית ממזגת: אינטראקטיביות רב ממדית- גם במליאה לא חייבם רק פרונטלית והוראה אישית שיתופית.
לסיכום, התרומה העיקרית של הלו"א: ניהול השיעור (סדר וארגון, חסכון בזמן שיעור), שיתוף תלמידים ועידוד אינטראקציה, תיעוד, המחשה וגיוון דרכי הוראה, זמינות של ידע ומקורות. מנהל השיעור הוא עדיין המורה והוא עדיין הגורם האחראי שצריך לדעת לארגן את השלבים, לבחור את הכלים...
נושא של ניצול משאבים יעיל בחינוך רלוונטי היום יותר מתמיד, לכן חשוב לי לעלות את הנושא, כי מחקרים הראו שלוח אינטראקטיבי מהווה משאב אידיאלי לתמיכה בהוראה בכיתה- מחדד מיקוד וריכוז של התלמידים בשיעור, פורטל- לשימוש בתמונות, אנימציות וקול המסייעים לתלמידים עם קשיי קיראת טקסטים, משפר את מעורבות התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים ולעיתים את התנהגותם, מעורר מוטיבציה אצל תלמידים צעירים כמאפשר להדגים את יכולותיהם ומיומנויותיהם ומאפשר למורים להעריך את הלמידה. שימוש בלוח האינטראקטיבי הופך להיות חלק אינטגרלי של הפדגוגיה ודרכי תקשורת עם תלמידים. יחד עם זאת המורים ב"אופק חדש" עמוסים יותר ואינם מוכנים לסחוב עבודה נוספת, כגון תכנון שיעורים אינטראקטיביים הביתה. במצב הזה לוח חכם אינו מביא תועלת רבה והופך ל"קישוט" בכתה. ייתכן, כי יצירת מאגרים משותפים לבתי ספר יכולה לסייע להפיכת לוח אינטראקטיבי למה שהוא אמור להיות – רלוונטי ומביא תועלת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה